ד"ר סטון: מדע העתיד – פרק 3

הפרק הזה של "דוקטור סטון" הוא מעניין במיוחד. בניגוד לרוב הפרקים שבהם הנושא והעלילה משתלבים יחד ומובילים לפתרון אחיד, בפרק הזה הם מושכים לכיוונים שונים.
מבחינה תמטית, הפרק הזה עוסק בתקווה – ובמיוחד, מה קורה כשהתקווה הזו לא מתממשת. מאז תחילת הסדרה, הייתה קיימת התקווה, גם אם עמומה, שאולי העולם כולו אינו דומה ליפן.
בחיפוש אחר תקווה

המחשבה שאיפשהו קבוצת אנשים ניצלה מההתאבנות ושמרה על החברה האנושית בחיים מאז, שהעולם לא אבד – הייתה נחמה שקטה בלבם של כל אנשי "העולם הישן". לכן, כשהם מגיעים לחופי אמריקה ורואים את אותה מסה של אנשים מאובנים, זה מכה בגיבורינו חזק הרבה יותר ממה שציפו, במיוחד בג'ן.
במהלך הקרב נגד צוקאסה, ג'ן מכר לאנשים את השקר שאמריקה עדיין קיימת, ואף שישנם אנשים מתקופתם כמו ליליאן ויינברג שעדיין בחיים. אבל גם אם ג'ן הוא מניפולטור כה מיומן, זה לא אומר שהוא חסין מפני תקווה והונאה עצמית.
בסופו של דבר, הוא אדם עם רצונות וצרכים כמו כולם. גם הוא יכול ליפול למלכודת מילותיו המחמיאות שלו.
חלק נכבד מהפרק מוקדש לכך שהדמויות משלימות עם העובדה שאמריקה חסרה ציוויליזציה באותה מידה כמו יפן. חלקם, כמו טאיג'ו, מתמקדים בצעד הבא לקראת מטרתם הסופית: מציאת תירס. אחרים, בעיקר הילידים, מתמודדים על ידי התמוגגות מפלאי הטבע שהם פוגשים.
אמריקה חסרת ציוויליזציה

וכמעט כולם נהנים מהטעם החדש/נוסטלגי של "העולם המודרני" שהם מקבלים מהמבורגרי התנין. גם אם הם לא מצאו עיר מודרנית, הם עדיין יכולים להיצמד לתקווה שהם יצליחו להחזיר את העולם לקדמותו.
העלילה, לעומת זאת, נעה בכיוון ההפוך. עוד לפני החשיפה הגדולה, המלאה בהפתעות, ישנם רמזים מפוזרים לאורך הפרק לכך שאמריקה אינה כה נטולת חיים אנושיים כפי שנראה בתחילה.
התקפת התנינים נראית פתאומית ומקרית מדי. כאילו הם הוזעקו ונדחפו במורד הנהר לכיוון המשלחת של סנקו. כמו כן, גם התירס בבטן התנין וגם הגרגרים שנסחפו במורד הנהר הם פיתיון מושלם לדחוף את גיבורינו במעלה הנהר – היישר אל דרכה של מארב מתוכנן.
אז בסופו של דבר, אנו מקבלים פרק שבו גיבורינו נאלצים לקבל את העובדה שהם באמת אחרוני האנושות, רק כדי לגלות שזה ממש לא המקרה.
האם אלה בני אדם ששרדו והצליחו להתקיים מתחת לרדאר של ה-"Why-Man", או שמא אלה דמויות כמו סנקו שהופרדו מהאבן במקרה ויש להן מדען בעל שיעור קומה דומה... ובכן, נצטרך לחכות ולראות.
סיכום
בהתחלה חשבתי שזה מוזר שניקי לא הייתה בצוות המשלחת. ואז הבנתי שהיא כנראה נשארת מאחור כדי לפקוח עין על מאגמה.
מוז והיוגה נראים די מוכנים ללכת בעקבות סנקו לעת עתה. אם כי ברור ש"ההמבורגר" עזר לא מעט במקרה של היוגה.
אח, הבחור הזה בירכתי הסירה – אין לו בשר וגם לא את פרנסואה. מסכן הוא.
הרמה הטכנולוגית שאנו רואים אצל אויבינו החדשים מדהימה. גם האקדח וגם סכין הקרב נראים כאילו יוצרו מחלקים מעובדים, מה שיש לו השלכות רבות.